אדרי ואח' נ' יוניטרוניקס (1989) ר"ג בע"מ ואח'

החלטה

שאלת החבות: מההסכם שבין הנתבעות עולה כי המערכת הייתה אמורה להיות מושבתת. אי ההשבתה הוא שגרם לפגיעת הקרונית בתובע.

לא ברור האם עובר לתאונה היה ידוע לתובע כי המערכת לא מושבתת.

ברי כי היה על התובע להיות חגור ברתמה. קיימת מחלוקת האם זו סופקה לתובע ומכל מקום עולה כי חגורה שכזו לא נמצאה במקום, אם משום שהתובע כלל לא קיבלה ממעבידתו ואם משום שקיבלה, אך לא עשה בה שימוש.

שאלת רשלנותו התורמת של התובע תובא בחשבון בסכום שיוצע לפני הפחתת ניכוי המל"ל.

הצעתי הינה כי הנתבעת 1 תישא ב-60% מהחבות והנתבעת 3 ב- 40% הנותרים (בשלב זה איני נדרש לשאלת כפל הביטוח וככל שיוכח, תעודכן ההצעה בהתאם).

ניכוי המל"ל: קיימת מחלוקת בין האקטוארים ונכון יהיה אם יבואו בדברים ביניהם ישירות. ככל שיוותרו חלוקים, ימונה אקטואר ע"י ביהמ"ש.

הערה: התובע זכאי להפרש שבין הנזק לתגמולי המל"ל, ולחילופין ל-25% בהתאמה לחלוקת החבות הנזיקית בין הנתבעות.

שיעור הנזק: פגיעתו של התובע הייתה קשה יחסית ותקופת ההחלמה ארוכה. נוכח שיעור הנכות כפי שנקבע ע"י המל"ל ומצבו הרפואי לאחר שפוטר מעבודתו, יש להביא בחשבון אובדן שכר מלא עד למועד קביעת הנכות הצמיתה ע"י המל"ל ומאותו מועד ועד לתחילת עבודתו אצל מעבידתו הנוכחית בשיעור מתון.

שכרו של התובע אצל מעבידתו הנוכחית אינו נופל משכרו עובר לתאונה, אם כי יש להביא בחשבון כי אלמלא התאונה היה משביח את שכרו אצל הנתבעת.

נכויותיו של התובע נוכח אופי מקצועו ועיסוקו הינן בעלות השלכות תפקודיות אשר לכאורה אינן באות לידי ביטוי בשכרו. מנגד, לא לעולם חוסן.

לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענות הצדדים, לרבות שאלת החבות, הצעתי הינה כי ישולם לתובע סך כולל של 640,000 ₪ בניכוי תשלומי המל"ל. לסך שיוותר, יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%, מע"מ ושכ"ט כל המומחים.

תביעת המל"ל- המל"ל זכאי להחזר מלוא הגמלאות בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%, מע"מ ואגרה. באשר לשיעור הגמלאות- כאמור, ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר ימונה אקטואר מטעם ביהמ"ש.

התובע יודיע עמדתו תוך 14 יום והנתבעת בו-זמנית תוך 45 יום לאחר מכן הן לעניין סילוק התביעה וחלוקת החבות ביניהן. כן תתייחסנה הנתבעות בנפרד לסילוק תביעת התובע בין בדרך של מימון ביניים ובין בדרך של שערוך סכום הפשרה עד להכרעה במחלוקת שבין הנתבעות.

התובע/ת (להלן: "התובע") יגיש תצהירי עדויות ראשית בצירוף תיק מוצגים בתוך 110 יום מהיום.

הנתבע/ים/ות (להלן "הנתבעות") תגשנה תצהירי עדויות ראשיות מטעמם בצירוף תיק מוצגים בתוך 45 יום ממועד קבלת ראיות התובע. הצד השליש ישלים ראיותחיו כצד שלישי בלבד בתוך 21 יום לאחר מכן.

צד המבקש לחקור מומחה יודיע על כך בתוך המועד שנקבע להגשת ראיותיו.

תצהירי חוקרים יוגשו במעטפה סגורה ישירות ללשכתי בתוך המועד הנ"ל שאם לא כן לא תותר הגשתם, זאת גם באם הנתבעות תודענה "כמקובל" כי בכוונתן להגיש תצהירי חוקרים מבלי שהגישום במועד. על החוקר יהיה להתייצב לדיון עם כל דוחות החקירה וכל חומר הגלם שהיווה בסיס לדוחות שנערכו לבקשת הנתבעות גם אם הם לא נערכו ע"י אותו חוקר שערך התצהיר. היה ולדעת הנתבעת אין מקום כי החוקר יתייצב לחקירה ביחד עם כל דוחות החקירה, שכן, לעניות דעתה, אין מקום לגלות את כולם ו/או את כל תוכנם - תגיש הנתבעת בקשה בעניין זה לביהמ"ש בתוך המועד שנקבע להגשת הראיות. היה ותוגש בקשה כאמור, יצורפו לה, במעטפה סגורה, לעיון ביהמ"ש בלבד, אותם דוחות ו/או אמירות בדוחות, אשר לדעת הנתבעת אין מקום לחושפם.

צד המתנגד להגשת מסמך מכל סיבה שהיא לרבות הגשתו ללא חקירת עורכו יודיע על כך לצד שכנגד בתוך 10 ימים ממועד קבלת מסמכי הצד שכנגד שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך גם אם אינו מסכים לתוכנו.

הכוונה הינה הן למסמכים שצורפו לתצהירים והן למסמכים שצורפו לתיקי המוצגים.